ואיך לא נרצה להיות קטנים יותר כשהעולם סביבנו מהלל הפחתת משקל…
עבור רבים, הפחד מההערות שיקבלו על כך שאינם רודפים הפחתת משקל הוא המניע להיווצרות הפרעה. מה יגידו עליי אם גופי ישתנה? האם עדיין יאהבו אותי? האם ימשיכו לחשוב שאני חכם/ה, יפה ומקובל/ת? האמת היא: אנחנו פשוט נותנים למידות השרירותיות האלה יותר מדי כוח. המציאות היא שבעיות של אנשים לא נעלמות כשהם נעשים קטנים יותר.
מדוע אנחנו חושבים שמידת גוף קטנה יותר תשפר את הכול? אם אדם מרזה, חפצים כמו זוג מכנסיים או המשקל מספקים לו אישור חיצוני. ככל שאתם מקבלים שבחים על ירידה במשקל, כך מערכת התגמולים שבמוח שלכם מופעלת ואתם חשים התעלות או תחושת הישג או שייכות זמנית. ככל שמגמה זו ממשיכה, האישור החיצוני הופך לדרך היחידה להרגיש ראויים.
אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא לבד וזה לא אשמתכם. הרצון לחוש מקובלים, אהובים ונערצים הוא טבע אנושי.
כשהפחתת המשקל פוסקת ואתם לא יכולים יותר להילחם בביולוגיה (כי אי-אפשר יותר; 95% מהדיאטות נכשלות כי גופכם רוצה להיות במשקל המוצא הטבעי שלו), גם האישור החיצוני נפסק. ואז, המסקנה האוטומטית היא שאינכם מקובלים יותר, או שנכשלתם.
תחושת חוסר הביטחון הזאת אינה נוחה ואנחנו נעשה הכול כדי למצוא את האישור הזה שוב. בשלב זה, נראה לנו שהתשובה היא יותר הגבלה, אבל עיסוק בדיאטה רק יחמיר את הבעיה. הצורך להיות קטנים יותר ממשיך ואנו נשארים במעגל.
חשוב להבין שיציבות או אושר אמיתי אינם נמצאים באישורים חיצוניים. תחושת ההישגיות שמלווה הפחתת כמה ק"ג במשקל היא זמנית בלבד. כדי להצליח לפרוץ מהמעגל עליכם להיות מסוגלים לשאוב אישור-עצמי מבפנים.
מערכת יחסים בריאה עם גופכם, משמעה שאתם יכולים לקבל את משקלכם הטבעי ולחוש הישג מהדרך בה אתם מתייחסים לעצמכם. זה אומר להתכוונן אל סימני הרעב/שובע שלכם, לכבד חשקים, לנוע אינטואיטיבית, לאכול סוגי מזונות שונים ולהתייחס לעצמכם בחמלה.
כשמפסיקים עם אובססיית המידה, הדברים החשובים באמת בחיים עוברים לקדמת הבמה. עם פחות שנאה, יש יותר מקום לחוויות של סיפוק ושל שמחה.
גופכם יעבור שינויים מספר פעמים במהלך החיים. תהיו גאים במה שגופכם יכול לעשות, במקומות אליהם ייקח אתכם ובחוויות שתחוו. אושר אמיתי זה להיות חופשי מהצורך לנהל את מידת הגוף.
בקשה לקוראים שלי
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב לי על כך ואני אתייחס להערותיכם.
שלכם,
שרון לין
מאמנת בהתנהגויות אכילה ותפיסת הגוף בגישת "שפת האכילה" ו"שפת הכושר"
מקורות מידע:
- Maintenance of lost weight and long-term management of obesity
Kevin D. Hall, Ph.D.1 and Scott Kahan, M.D., MPH2,3 - The effects of reality television on weight bias: an examination of The Biggest Loser.
Domoff SE1, Hinman NG, Koball AM, Storfer-Isser A, Carhart VL, Baik KD, Carels RA. - No clear winner: effects of The Biggest Loser on the stigmatization of obese persons.
Yoo JH1.
