נמאס לכם שאומרים לכם שאתם יכולים להפחית
ממשקלכם באמצעות שינוי הרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלכם?
ניסיתם אינספור דיאטות, ועד כה – ללא תוצאות ארוכות טווח?
אתם לא לבד.
בכל העולם, יותר ויותר אנשים מקדישים את משאביהם וכספם להשפעה על משקלם – הפחתתו, ליתר דיוק. בשנת 2018, עמד היקפו של שוק ניהול המשקל הכלל-עולמי על 189.8 מיליארד דולר, והוא גם צפוי להגיע ל־269.2 מיליארד דולר עד לשנת 2024.
העיסוק בהשמנת יתר הינו תחום שמעסיק מאד את העולם בתחילת המאה ה־21, וכתוצאה מכך, הפחתת שיעורי השמנת יתר נחשבת ליעד כלל עולמית שמטרתה בריאות הציבור בכל מקום בעולם.
התפישה השגויה כי המשקל לבדו מסוגל לקבוע את מצבו הבריאותי של האדם משקפת את האופי המוטמע עמוק של ההתייחסות למשקל בחברה המודרנית. כל מי שמאמין שאדם שמן מסוגל להפוך לרזה פשוט בשל הקפדה על אורח חיים סגפני או ממושטר מתעלם מכוחה של מערכת איזון האנרגיה שבמרכז ההיפותלמוס (Aamodt, 2016).
הרטוריקה של תעשיית הדיאטות פשוטה למדי – אכלו אוכל בריא ועשו יותר פעילות גופנית, אם אתם יכולים לעשות זאת, האמונה הרווחת היא, שאתם יכולים לשלוט במשקלכם. למרות ההיגיון הפשוט, שלכאורה, מסתתר מאחורי המיתוס הזה, המדע פשוט לא מאשש אותו. המציאות היא, כי אמצעי ההגנה הביולוגיים שלנו עומדים בבסיס התנגדותו של הגוף לשמירה על ירידה ארוכת טווח במשקל. מחקרים שבוצעו בעשורים האחרונים הוכיחו, פעם אחר פעם, כי 90% מהאנשים, ללא קשר לכוח הרצון שלהם, לדיאטה או לפעילות גופנית, בטווח הארוך, מחזירים לעצמם את המשקל שירדו (Mann, 2007). למעשה, חלק מהמחקרים אפילו הוכיחו כי במרבית המקרים, דיאטה עשויה להבטיח עלייה במשקל בעתיד.
גישת Health at Every Size גורסת שאתם יכולים להיות בעודף משקל ועדיין להיחשב "בריאים מבחינה מטבולית" כאשר גורמי הסיכון האחרים כגון לחץ דם, כולסטרול HDL, טריגליצרידים, גלוקוז ומדדים אחרים שלכם, הם תקינים, (Tomiyama, 2018). לדוגמא, מחקרו של Buscemi משנת 2017 השווה את שכיחות מצבי חולי בקרב משתתפים רבים כדי לבחון את הקשר בין המצב הבריאותי, תוחלת החיים והמשקל. מהמחקר של Buscemi, שנערך בקרב למעלה מאלף משתתפים (בטווח הגילאים 18-90 שנים) עלה, כי 24% מאנשים המסווגים כבעלי משקל עודף היו בריאים מטבולית ואילו 37% מהמשתתפים במשקל תקין לא היו בריאים מבחינה מטבולית, כך שלנמצא כי אין קשר ישיר בין המשקל לבדו לבין מצב הבריאות ותוחלת החיים.
בהתחשב בקשר שבין גנטיקה לבין האורח החיים, לא הוכח כי השמנת יתר אחראית ל"מגיפה" של תחלואה נלווית המיוחסת לה. והשאלה – האם מצבים פיזיולוגיים אלה הם הינם תוצאה של שינויים המדרדרים את אורח חייהם של אנשים לאורח חיים יושבני ולתזונה לקויה היא דיון מתמשך (Buscemi, 2017). בניגוד לאמונה הרווחת, המחקר של Buscemi מדגיש כיצד השמנת יתר אינה תמיד האחראית באופן ייחודי למחלות הנלוות וכי מקרים של השמנת יתר, כתופעה בלבדית וללא מחלות נלוות לה, אינם נדירים (Buscemi, 2017).
תוצאות מחקר זה קיבלו רוח גבית מחוקרות פסיכולוגיה בריאותית באוניברסיטת UCLA, ג'נט טומייאמה וטרייסי מאן, הטוענות, אף הן, כי התמקדות במשקל דווקא אינה התשובה ל "מגיפת ההשמנה " (2008).
מה כל זה אומר?
אף אחד אינו טוען כי השמנת יתר היא בריאה והיא גם אינה "מיתוס" בלבד, אלא שחשוב להכיר בהנחות הבעייתיות העומדות בבסיס "המלחמה" שהוכרזה על השמנת יתר במוסדות החברתיים והמערכתיים. לא מעט נבואות קודרות הנוגעות להשלכות בריאותיות הרסניות של משקל גבוה מהממוצע התבררו כלא מדויקות להפליא.
מאידך, על ידי עידוד התנהגויות בריאות וחיוביות לאנשים בכל הגדלים ובכל המשקלים, נצליח לטפל בסיכונים הבריאותיים האמיתיים, ולתת גם ל"שמנים" וגם ל"רזים" את התמיכה המגיעה להם, תוך הימנעות מסטיגמטיזציה ומהחמרת הבעיה הבריאותית שלהם.
בקשה לקוראים שלי
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו בפייסבוק ואני אתייחס להערותיכם.
שלכם,
שרון לין
מדריכת כושר ומאמנת בהתנהגויות אכילה ותפיסת הגוף בגישת "שפת האכילה"
מקורות מידע:
