האם המידע התזונתי (הלכאורה – מועיל) שבתוויות המזון, עלול, למעשה, להזיק לבריאותכם?

קוראים את תוויות המידע התזונתי שמודבקות על המזון באדיקות רבה?
מחליטים מה לקנות רק על פי הערכים התזונתיים של סוגי המזונות השונים?
זה הזמן שתידלק אצלכם נורת אזהרה!

תוויות המזון הן אותן פתקיות המכילות מידע תזונתי, אשר חייבות להיות מודבקות, על פי החוק, על כל אריזה של מזון ארוז. לכאורה, הן מועילות להפליא, שכן הן מיידעות את הצרכנים בדבר הרכיבים, התוספים והערכים התזונתיים המצויים במזון ספציפי ומסייעות להם בקבלת ההחלטה בבחירה שבין מוצרים שונים. אולם, על אף שהתוויות הללו חשובות מאד עבור הסובלים מאלרגיות ומרגישויות לרכיבים מסוימים, הן, מצד שני, עלולות גם להזיק לאנשים הנוטים לאכילה לא סדירה או סובלים מהפרעות אכילה.
כיצד?

תוויות המזון מעודדות תיוג שיפוטי

תוויות המכילות מידע תזונתי עלולות לעודד תיוג שיפוטי של סוגי המזון השונים. בהתאם לפרופיל התזונתי של פריט מזון מסוים, צרכנים עשויים להעריך את המזון כשהוא מסווג בעיניהם כ"טוב" או כ"רע". למשל, המזונות העשירים בקלוריות, בסוכר, בפחמימות ו/או בשומן עשויים, לעיתים קרובות, להיתפש בעיני הצרכנים כ"לא בריאים" או כ"ג'אנק פוד".
כתוצאה מאופן ראיה זה של מזון, אנשים עלולים להימנע מצריכה של המוצרים הללו, להנציח התנהגויות מגבילות (כאכילה בררנית, לדוגמה) ולפגוע בקשרים שהם מנהלים עם גופם ועם מזון.
בנוסף, הוכח כי מעקב אובססיבי אחר המידע שבתוויות המזון מקושר למעורבות גבוהה יותר בניסיונות השפעה על המשקל באמצעים לא בריאים וקיצוניים, כדוגמת צום, ויתור על ארוחות ונטילת כדורים לדיאטה ומשלשלים מסוגים שונים. אמצעים המבססים, במידה רבה, את תחילת התפתחותן של הפרעות אכילה (Christoph et al. 2018). בהתבסס על תוצאותיו של מחקר זה, ניתן לומר, כי המעקב האובססיבי אחר המידע המצוי בתוויות המזון בהחלט עלול לתרום להתפתחותה של אכילה לא תקינה, ואולי, אף גם לקחת את זה שלב נוסף קדימה ולגרום אף להופעתן של הפרעות אכילה ממשיות.

אובססיית ספירת הקלוריות ותוצאותיה

אף ציון כמויות הערכים בתזונתיים הקיימים ב"מנה" וההתייחסות לגודלה (למשל, 10גר', כוס וכד') עלולים להעצים את אובססיית ספירת הקלוריות ושקילתם של "רכיבים" בארוחות. מכיוון שהמעקב אחר הקלוריות וערכים תזונתיים אחרים הוא מנהג נפוץ בקרב עושי הדיאטות מהסוגים השונים, תווית המזון עלולות לעודד את התפתחותם של הרגלי שקילת מנות המזון והמעקב אחר צריכתו. אובססיה זו ל"מספרים" מהווה מרכיב קריטי בהתפתחותן של הפרעות האכילה, וזאת, מאחר והיא מתעלמת במופגן מהרעב של האדם ומצרכי האנרגיה האמיתיים שלו. אנשים עלולים להגביל את אכילתם על בסיס גודל המנה המומלצת, גם אם הם עדיין חשים ברעב או שתאבונם עדיין קיים. הם, מאידך, עלולים גם לעסוק באופן אובססיבי בפעילות גופנית, במטרה "לשרוף" את כמות הקלוריות המדויקת שהם צרכו בארוחה זו או אחרת. בנוסף, אנשים עלולים לחוש מחויבים לעסוק בפעילות גופנית כלשהי על מנת לכפר על צריכת מזון המתויג כ "רע", או, לחילופין, להתיש את עצמם במטרה "להרוויח" את ה"זכות" לאכול אותו.

אתם אוכלים מזון, לא מספרים!

תוויות המידע התזונתי עלולות לגרוע מהסיפוק שאותו שואבים אנשים מעצם האכילה ולגרום ל"אכילה" להרגיש כ"מטלה" שעליהם לבצע, ולא כאל חוויה מהנה. הבחירה באכילת סוגי מזונות ספציפיים על פי תכולתם (כדוגמת הקלוריות או הסוכרים) שבהם, ולא על פי תחושת ההנאה שאכילתם מסבה לנו, פוגעת, לעיתים קרובות, ביחסיו של האדם עם המזון ובחיבור שלו לצרכיו ולרצונותיו.
"אוכל" הוא הרבה יותר מסתם רכיבים ומספרים לצידם – הוא מקור להנאה, משמש לחיבור חברתי ולחיבור של האדם לתרבותו. מסיבה זו, אחת מהעצות הטובות ביותר שניתן לתת למחלימים מהפרעת אכילה (וגם לאנשים שאינם סובלים מאלרגיות, מבעיות בריאותיות ידועות או מרגישויות ספציפיות למזון), היא להתעלם מהמידע הרב שתוויות סימון המזון מעמיסות עלינו, בזמן שאנחנו מחליטים מה בא לנו לאכול.

תוויות סימון מזון והאכילה האינטואיטיבית

השימוש בתוויות מזון נוגד את פיתוח האכילה האינטואיטיבית, גישת אכילה שהיא קריטית, במיוחד, עבור אנשים המתאוששים מהפרעות אכילה, שכן, הרכיב המרכזי בהתאוששות מסוג זה, הוא היכולת להסתנכרן לאותות הפנימיים שבגוף האדם. כתוצאה מכך, תוויות המזון, לעיתים קרובות, עלולות להפריע לאדם המחלים להתחבר מחדש לגופו, וזאת, מכיוון שאנשים נוטים להתמקד במה שהם צריכים לאכול או בכמות המוגבלת שעליהם לאכול (בהתאם לכתוב בתוויות), במקום להתמקד במה שהם באמת רוצים או צריכים לאכול. באופן דומה, תוויות המזון עלולות גם לגרום לסובלים מהפרעות אכילה להעדיף מזונות דלי-קלוריות כדרך להגבלת צריכת הקלוריות שלהם.

כך או אחרת,
תוויות המזון (שלכאורה, עושות לנו שירות טוב כשהן מכילות ומפרטות את כל המידע התזונתי המצוי במזון) מעודדות, למעשה, את הלך הרוח שמאחורי הפרעות האכילה. המידע שבתוויות אלו רק מגביר את האובססיה והחרדה הנלוות להפרעות האכילה, וגם עלול להחמיר (ואפילו לעורר) את הסימפטומים הנלווים להפרעות האכילה השונות.

בקשה לקוראים שלי
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו בפייסבוק ואני אתייחס להערותיכם.
שלכם,
שרון לין
מדריכת כושר ומאמנת בהתנהגויות אכילה ותפיסת הגוף בגישת "שפת האכילה"

מקורות מידע