מחקרים מראים שהם גורמים יותר נזק מתועלת.
יוניסף, קרן החירום של האו"ם האמונה על הגשת סיוע בינלאומי לילדים, משווקת בימינו צמיד ספורט לילדים. הצמיד החכם, הנקרא "Kid Power Band", קורא לילדים להיות פעילים בעזרת תמריץ יוצא דופן: אם ישלימו מספיק צעדים ביום אחד, יוניסף תעביר חבילת מזון לילד נזקק. "ככל שיותר ילדים יצעדו עם הצמיד, כך נציל יותר חיים!" כך מוצהר בעמוד המוצר.
כנראה שמן הראוי לציין: שכנוע ילדים להתעמל תוך שימוש בוטה בחיים של ילדים אחרים כתמריץ זה בעייתי להפליא. ילדים לא צריכים להרגיש אחריות על חייהם של ילדים אחרים. ויש עוד בעיה, פחות שקופה: מערכת ענישה, או אפילו מתן פרסים, כדי לעודד צעירים לזוז יותר לא תועיל לטווח בינוני או ארוך, ואצל חלק מהילדים עלולה אפילו לחזק או לגרום להופעה של חשיבה אובססיבית והתנהגויות לא-בריאות.
לפי מחקרים, כרבע מאוכלוסיית המבוגרים בארה"ב משתמשים בשעון כושר בממוצע של פעם בחודש. אצל אוכלוסיית הילדים נראה שהעניין בשעוני כושר הולך וגובר בשנים האחרונות, בחלקו בשל דאגה בנוגע להשמנת-יתר, ובחלקו בשל התאמת השוק לצרכים באמצעות ייצור שעוני כושר במיוחד לילדים.
עלוני הפרסומת לאותם שעונים צודקים כשהם מציינים שרמת פעילות נמוכה היא בעיה אצל ילדים – עם זאת, שעוני כושר לא בהכרח יגרמו לילדים או בני נוער לאמץ הרגלי בריאות טובים יותר לטווח הארוך. באחד המחקרים שנערך ב-2019 נמצא כי, למעשה, אחרי תקופה של כחמישה שבועות עם הצמיד בני-הנוער הנבדקים נטו פחות לפעילות גופנית מתונה או נמרצת. נראה היה ששעון הכושר החליש את המוטיבציה המובנית והנחישות הפנימית, שתיהן חיוניות לשכנוע ילדים להיות פעילים. מחקר נוסף, שנערך ב-2017, הראה תוצאות דומות: אחרי גל ראשוני של כמה שבועות של התעניינות בספורט, רוב הילדים הפסיקו לענוד את השעון ואף הביעו התנגדות כלפיו, בטענה שהשעון לא מדויק ולכן לא אמין.
סביר להניח ששעוני כושר לא יובילו לשינויים לטווח ארוך בהתנהגויות הקשורות בבריאות, כמו פעילות גופנית, כיוון שהם משתמשים במנגנונים חיצוניים, כמו אשמה ולחץ כדי להגביר פעילות ולשנות התנהגות. כדי לעודד שינויים לטווח ארוך בפעילות גופנית, אנשים צעירים צריכים למצוא מניעים פנימיים (למשל, להתעמל כי הם נהנים מהפעילות עצמה).
מוטיבציה פנימית היא המפתח כדי לגרום לילדים להתרגש מפעילות גופנית. כולנו היינו ילדים, ולכן כולנו יודעים שילדים נהנים ממשחקים פעילים מטבעם – רכיבה על אופניים, טיפוס על עצים, או משחק תופסת הן פעילויות שמובנות אצל ילדים כדברים כיפיים, בלי קשר לפרס שמחכה, או לא, בסוף. ברגע שנכנסים מניעים חיצוניים – כמו פרס או עונש כלשהו, או ההבטחה של משלוח חבילת מזון לילד נזקק – למשחק שבין כה הילד נהנה ממנו, יתכן והילד יהיה פחות מעוניין להמשיך בפעילות שקודם אהב כל כך.
אם כך, על מנת לעודד ילדים לפעילות, יש למצוא את הפעילות המתאימה עבורם ולאפשר להם גישה אליה. בזמנו, ההורים שלי וידאו שאהיה מספיק פעילה לא באמצעות מעקב אחרי נתוני שעון כושר אלא בכך שאפשרו לי את המרחב ואת הזמן לעסוק בפעילות.
נראה כי שעוני כושר אינם הפתרון למיעוט פעילות וריבוי השמנת-יתר אצל ילדים ובני-נוער. חוץ מיעילותם המוטלת בספק, קיימת גם האפשרות ששעוני כושר עלולים לגרום לילדים להרגיש רע יותר עם גופם. במחקר שנערך ב-2017 נמצא כי חלק מהנבדקים דיווחו שעקבו באובססיביות אחר ספירת הצעדים והקלוריות של עצמם, וגם אלה שלא עשו זאת שייכו את רצונם להשיג את מטרת הצעדים והקלוריות היומית שלהם למאמצים להימנע מהשמנה. הנה קטע שנלקח מאחד הראיונות שנערכו באותו מחקר:
נבדק 1: זה נותן לך תמריץ לרצות אולי לעשות יותר ספורט ולהגביר כמות צעדים, להשיג מטרות וכו'.
מראיין: ולמה שתרצה לעשות את זה?
נבדק 1: כדי להיות פעיל יותר, להישאר פעיל וזה.
מראיין: מישהו רוצה להגיד למה חשוב להיות פעילים?
נבדק 2: כדי להישאר במשקל אידאלי…
נבדק 1: זה שומר על הבריאות.
מראיין: שומר על הבריאות. מה זה אומר להיות בריא?
נבדק 1: לא שמן.
אני חושבת שזה לא לעניין לתת שעוני כושר כמתנות לילדים בגלל המסר שזה מעביר. שעוני כושר הם ממש כלי-שרת של תרבות הדיאטה. שעוני כושר גורמים לדאגה בקרב אנשי קהילת הפרעות האכילה, שכן השפעתם שלילית על אדם שגופו בתת-משקל באותה מידה שהם משפיעים על גופים ששוקלים יותר – אלה שממילא, בין אם יש להם הפרעת אכילה ובין אם לא, מצפים מהם שיהיו תמיד בדיאטה ובניסיונות בלתי פוסקים לרזות.
הקשר בין שימוש בשעוני כושר וספירת קלוריות אובססיבית או מעקב צמוד מדי על פעילות נצפה כבר בכמה וכמה מחקרים, אחד מהם אף קבע שאפליקציות להפחתת משקל או למעקב פעילות עלולות לגרום להתפתחות של התנהגויות אוכל או פעילות שאינן בריאות, כיוון שהן יוצרות תלות בכניסה יומית לאפליקציה לטובת מעקב צמוד על אכילה ופעילות. מרבית המחקרים נערכו בבני-נוער וצעירים, כך שקשה לקבוע אם ילדים יושפעו באותו אופן. עדיין, התנהגויות וגורמים שמובילים להפרעות אכילה או אכילה שאינה בריאה בשלב מאוחר יותר מופיעים כבר אצל ילדים בבית הספר היסודי, עם הופעת האנורקסיה שלרוב מגיחה סביב גיל ההתבגרות. ובגלל שדיאטה היא סימן זיהוי עיקרי להתפתחות של הפרעת אכילה אצל בני-נוער, עדיף להמעיט למינימום את חשיפתם לכל דבר שעלול לעודד דיאטה באמצעות מעקב אחרי צריכת קלוריות ופעילות גופנית. זה נכון עוד יותר אצל צעירים בסיכון, כולל אלה עם עבר משפחתי של הפרעות אכילה, טראומות, או אתגרים נפשיים אחרים.
סביר להניח שרוב הילדים לא יחוו נזק פעיל אם יהיה להם שעון כושר, אבל גם אין באמת סיבה לתת להם כזה דבר. אם ילד מבקש שעון כושר, אני ממליצה להורים לבדוק מה המניע שעומד מאחורי הבקשה. שכן, הפחתת משקל אינה מטרה נאותה לילדים או למתבגרים שעדיין גדלים ומתפתחים.
אפליקציות עם פונקציות של ספירת קלוריות אינן מתאימות לילדים, והורים צריכים לדון עם ילדיהם על הסכנות הטמונות בפעילות-יתר, ועל איך להתמודד עם אי-השגת מטרות. השימוש בשעוני כושר מסוכן עוד יותר עבור ילדים מסוימים; בנות, או ילדים עם עבר של התנהגויות מניעת-אכילה או דיכאון.
פיטביט, אחת מיצרניות שעוני הכושר לילדים, ציינה שהשעונים המותאמים לילדים אינם מראים נתוני ספירת קלוריות או משקל. כך שהמוצר אמנם בטוח יותר עבור ילדים, ובכל זאת, גורם המוטיבציה החיצוני בשילוב עם נטיית הילדים להשתעממות מהירה, הופכים אותו (וכל שעון כושר אחר) להשקעה בלתי משתלמת.
הורים שרוצים לעודד את ילדיהם לפעילות גופנית יכולים להשתמש בכל אחת מהאפשרויות הרבות והכיפיות שעומדות לרשותם; סקייטבורד, גלגליות, אופניים, קורקינט, קליעה לסל, כדורגל ועוד פעילויות רבות. עבור ילדים שבשל סיבה כזאת או אחרת אינם מרבים בפעילות מחוץ לבית, יש היום לא מעט משחקי מחשב שמעודדים תנועה, גם זאת יכולה להיות יופי של מתנה. וההורים שיכולים להרשות לעצמם ורוצים לקחת צעד נוסף, יכולים לרשום את ילדיהם לפעילות כלשהי, כמו קיר טיפוס, רכיבה על סוסים, שחייה או כל דבר אחר שיניע את הילדים בשמחה.
רק, עשו לי טובה, אל תקנו להם מתנה שמרמזת לכך שאם עבר עליהם יום עצל זה אומר שאיפשהו בעולם ילד נזקק נשאר רעב בגללם.
בקשה לקוראים שלי
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב לי על כך ואני אתייחס להערותיכם.
שלכם,
שרון לין
מאמנת בהתנהגויות אכילה ותפיסת הגוף בגישת "שפת האכילה" ו"שפת הכושר"
מקורות מידע:
- קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים: יוניסף'
- UNICEF Kid Power Band – Blue
- Advanced Wearables Pick Up Pace as Fitness Trackers Slow
- Fitbit Launches Fitbit Ace, Inspires Healthy Habits for Kids and Makes Fitness Fun for the Whole Family
- Health wearables in adolescents: implications for body satisfaction, motivation and physical activity
Charlotte Kerner,Adam Burrows &Bronagh McGrane - Young people’s uses of wearable healthy lifestyle technologies; surveillance, self-surveillance and resistance
Victoria A. Goodyear ORCID Icon,Charlotte Kerner ORCID Icon &Mikael Quennerstedt ORCID Icon - Extrinsic vs. Intrinsic Motivation: What's the Difference?
- Monitoring eating and activity: Links with disordered eating, compulsive exercise, and general wellbeing among young adults
Carolyn R. Plateau PhD Sarah Bone BSc Emily Lanning BSc Caroline Meyer PhD - It's Definitely Been a Journey": A Qualitative Study on How Women with Eating Disorders Use Weight Loss Apps
Elizabeth V. Eikey Pennsylvania State University, University Park, PA, USA
Madhu C. Reddy Northwestern University, Evanston, USA - Risk factors for eating disorder symptoms at 12 years of age: A 6-year longitudinal cohort study
Elizabeth H.EvansaAshley J.AdamsonabLauraBasterfieldabAnnLe CouteuraJessica K.ReillyabJohn J.ReillycKathryn N.Parkinsonab - Eating Disorders Statistics
- ANOREXIA
- April 2018: Eating Disorders in Adolescence
- Don’t Buy a Fitness Tracker for Your Kid
