בואו נודה על האמת, ילדים וירקות, הם לא סיפור אהבה, לפחות לא ממבט ראשון. מרבית הילדים, אינם נהנים מאכילת ירקות וזו וודאי לא תהיה הבחירה הראשונה שלהם. כמובן, שכמו בכל דבר, יש את הילדים (לרוב של אחרים) שמבקשים ברוקולי וקולורבי לארוחת הערב, אבל הם וודאי לא חתך מייצג באוכולוסיה.
בחרתי להעלות את הסוגיה "על השולחן"? מכמה סיבות:
ראשית, כי זה נושא רגיש שיוצר לא מעט ויכוחים ומתח בין הורים לילדים,
ושנית, שירקות חשובים בחלק מתזונה מגוונת ומאוזנת, ובהחלט אפשר להטמיע אותם, בלי מלחמות, כחלק מהתפריט היומי.
ולפני שנצלול ל"למה" זה קורה ומה אפשר לעשות עם זה, חשוב לי להגיד ש:
- אכילה בריאה היא אכילה מענגת.
- אכילה בריאה היא אכילה שמחה, נטולת אשם שיפוט וביקורת.
- אכילה בריאה היא אכילה הקשובה לצורכי הגוף שלי בלבד.
אז למה ילדים לא מחבבים ירקות?
כילדים, יש לנו בדרך כלל העדפה למתוק. חלב אם, למשל, הוא בעל טעם מתקתק. ירקות אינם מתוקים, אלא נוטים להיות בעלי טעמים מרירים-חמצמצים, ולילדים, מאתגר להתרגל לטעמם.
אכילת ירקות, דורשת מהילד תהליך למידה, ממש כמו שאר קישורי החיים: הליכה, דיבור, רכיבה על אופניים וכו', ולכן, כדאי שתתקיים בסביבה רגועה, ומכילה.
ילדים לא נולדים עם האהבה לירקות, הם רוכשים אותה במהלך חייהם, מי יותר מוקדם ומי יותר מאוחר, ואנחנו ההורים צריכים ס ב ל נ ו ת!
איך להפוך ירקות מאויב לידיד:
מה שבטוח, שזה לא יעבוד אם תנסו להכריח, לשחד או לאיים… גם לא להתחנן! אפשרו לילד בחירה ואל תגרמו לו לחוש אשמה או פחד אם יבחר אחרת. ההצלחה תבוא רק בדרכי שלום ודוגמה אישית.
הנה כמה דרכים שיעזרו לכם להפוך את הירקות לחלק מתפריט הילד:
- הפכו אותם לטעימים יותר – טריים או מבושלים, נסו להפוך אותם ל"מעניינים" יותר! בטעם וגם בהגשה. הוסיפו תבלינים, ערבבו אותם לסלט טעים, הכניסו תוספות מגניבות, הניחו את האוכל בצורה מדליקה על הצלחת (פרצופי ירקות וכו') והפכו את החוויה לטעימה וכייפית יותר.
- הגישו לצד אוכל אהוב – כשירקות מוגשים לצד האוכל האהוב על ילדיכם, הם יתפסו כפחות מאיימים. חשוב לעזור לילד להרגיש נוח לצד ירקות. הטעים והמוכר, לצד החדש והבריא, יכול ליצור פחות התנגדות.
- להוריד לחץ – ככל שתדחקו בילדיכם לאכול ירקות, כך קיים סיכוי שיקרו כמה דברים: 1. הם רק יתנגדו יותר 2. הם יקשרו ירקות ללחץ או ויכוח וזה יכול להטמע אצלם לתקופה ארוכה 3. הם יהפכו את הירקות לסוג של התנגחות או קלף מיקוח נגדכם.
כנ"ל לגבי משא ומתן או הצעת שוחד ("אם תאכל את העגבניה, תקבל שוקולד לקינוח"), וגם לגבי עונש או איומים ("אם לא תסיים את הירקות שלך, לא תראה טלוויזיה").
זכרו, יש 2 תחומים שלילדים יש שליטה אבסולוטית בהם: אוכל ושינה! אנחנו ההורים יכולים להציע סוגי מזון והילד יחליט האם לאכול או לא.
ברגע שאכילת ירקות תפסיק להיות נושא לדיון או לויכוח, הילד יהיה פתוח יותר לבדוק ולהתנסות. - אל תוותרו – מכירים את ההורים שאומרים "הוא שונא ירקות, אל תגיש לו"?
אלו הם הורים שאיבדו תקווה שילדיהם אי פעם יאכלו ירקות. ואני אומרת, המשיכו להציע לילדים ירקות, הגישו אותם לשולחן יום יום ואל תתייאשו… יתכן ובסוף הם יאכלו, יתכן ולא, העיקר שניתן להם את זכות הבחירה, כל פעם מחדש. - ערבו אותם במטבח – ברגע שילדיכם יהיו מעורבים בתכנון ובהכנת הארוחה: בחיתוך הירקות, בהכנת הסלט או התבשיל, בתיבול וכו', הם ירגישו מחויבות וקרבה ויהיו פתוחים יותר לטעום את מה שהם עצמם הכינו.
- וכמובן, דוגמא אישית – אם חשוב לכם שהילדים שלכם יאכלו ירקות, אכלו ירקות בעצמכם. ילדים מחקים את התנהגות ההורים, לכן, הדוגמא האישית היא אחד הדברים החשובים ביותר בהורות, גם בתחום התזונה.
אגב, הטיפים מצוינים גם לכל סוגי המזון ?
שיהיה בהצלחה ובתיאבון!
שלכם באהבה,
שרון לין
מאמנת בהתנהגויות אכילה ותפיסת הגוף בגישת "שפת האכילה"
לשאלות, תגובות ודיון בפייסבוק כאן
מקורות מידע:
- Picky eating during childhood: a longitudinal study to age 11 years.
Mascola AJ1, Bryson SW, Agras WS. - Specific social influences on the acceptance of novel foods in 2-5-year-old children.
Addessi E1, Galloway AT, Visalberghi E, Birch LL. - Repeated taste exposure increases liking for vegetables by low-income elementary school children.
Lakkakula A1, Geaghan J, Zanovec M, Pierce S, Tuuri G
